<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער ראשון ס"ו</h1>
<h2>דף לה.</h2>
נוסח הברכות עזרא ובית דינו תקנום אין פוחתין מהם ואין מוסיפין עליהן ואין משנין המטבע. כל הברכות נאמרות בכל לשון והוא שיאמר אותן באותו לשון כעין מטבע המתוקן להם. ואם שנה המטבע כגון שראה פת ואומר כמה נאה פת זו ברוך המקום שבראה או שראה תאנים וענבים ואומר כמה נאה תאנה זו או גפן זו ברוך המקום שבראה יצא. וכן אם אמר אחר מזונו ברוך המקום מלך העולם אדון הלחם הזה וכיוצא בזה יצא ידי ברכת הזן. וכן בכל כיוצא בזה בשאר הברכות שמברכין לאחר אכילה או השתיה. בד"א כשהזכיר בהם שם ומלכות, אבל אם לא הזכירם לא יצא שכל ברכה שאינה בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה אלא אם כן היא ברכה הסמוכה לחברתה. ויש מן הגדולים שפסק שכל מי שמשנה ממטבע שטבעו חכמים בברכות לא יצא ידי חובתו. וכן נראה דעת הר"ם במה שכתב בהלכות ק"ש כמו שכתבנו בשערי ק"ש, ובהלכות ברכות כתב שאם שנה המטבע הואיל והזכיר מלכות והזכרת השם בענין הברכות ואפי' בלשון חול יצא. וזה נראה עיקר. וכן דעת רוב גדולי המפרשים והפוסקים.
<h2>דף מ:</h2>
מה שאמרנו כל ברכה שאין בה הזכרת השם ומלכות אינה ברכה אלא אם כן היא סמוכה לחברתה, ומצאנו ברכה ראשונה של שמונה עשרה שאין בה מלכות ואינה סמוכה לחברתה. כתב הרב ר' משה לכבוד האבות לא הזכירו בה מלכות על שאר העולם אלא שהוא אלוהי האבות, כמו שדרשו ואעשך לגוי גדול זה שאומרים אלוהי אברהם, ואברכך זה שאומרין אלוהי יצחק, ואגדלה שמך זה שאומרין אלוהי יעקב, ומטעם זה לא תקנו מלכות בברכה מעין שבע שאומרין בליל שבת. ויש מי שנתן טעם בדבר, מפני שיש במטבע ברכה זו האל הקדוש שאין כמוהו, ואין לך מלכות גדולה מזו. וכן נראה הטעם בזו ובזו, מפני שנאמר בברכה אל עליון קונה הכל שהרי אמרו שפסוק וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת ואין עוד היא מלכות וזה אמת שעיקר המלכות הוא הודעת יחודו.
